מאמרים נוספים

החקלאות – חלופה כמעט בלתי אפשרית

עלויות התשומות והעדר שוויון הזדמנויות הופכים את החקלאות לחלופה כמעט בלתי אפשרית. יש צורך לבחון מחדש את המדיניות שמזיקה למגזר הכפרי * החקלאים אינם רוצים שילדיהם ימשיכו בדרכם * עלות התשומות וחוסר שוויון ההזדמנויות הופכים את החקלאות ללא רלוונטית * סדר היום החקלאי לא נמצא במקום גבוה של קובעי המדיניות * לא קיים נרטיב חקלאי מוביל בפוליטיקה * עלינו להפסיק להסתכל על המרחב הכפרי באופן פסטורלי ולהתייחס אל הכפרים כיחידה כלכלית אפקטיבית, רק כך הם ישרדו

"כלי עבודה" לגיוס הון - תקציר המנהלים 

תקציר המנהלים או בשמו הלועזי Executive Summary הוא מסמך קצר המתמצת את הרעיון העסקי אותו אנו מציגים ומשרטט בקווים כללים את המסלול בו אנו, כיזמים, מבקשים ללכת בדרכנו להשגת יעדים אותם הגדרנו. הכנת תקציר המנהלים היא חלק מתהליך גיוס ההון בחברות הזנק כמו גם בחברות וותיקות יותר, המבקשות להניע תהליך חדש

"Cooperate to Compete"
שתפו פעולה כדי להתחרות

האם שיתוף פעולה הוא היפוכו של שוק תחרותי, חופשי וייצרני? "שתפו פעולה
כדי להתחרות, כדי לשרוד", זוהי ההמלצה העיקרית שעולה ממחקריו ומספריו
של פרופסור קנת' פרייס, וזה אפשרי, ולעיתים אפילו הכרחי, במגזר החקלאי
הישראלי. אז כיצד לעשות זאת נכון?

מחשבות על עתיד החקלאות בזמן הקרוב וזה שקצת יותר רחוק

 

"ישראל על הפודיום, השאלה היא לכמה זמן. ישראל מדורגת שלישית ברמת החדשנות במדד התחרותיות אותו פרסם הפורום הכלכלי העולמי 2 ביולי האחרון. הדרוג כולל 144 מדינות. ישראל – מדינת הסטרטאפ, מדורגת במקום המכובד השלישי. כתנאי לשימור מעמדה ישראל חייבת להמשיך ולהשקיע במו“פ, בפיתוח מודלים עסקיים ואסטרטגיות תמיכה חדשות וחדשניות. ללא מודעות לחשיבות החדשנות כערך מוביל, ללא השקעה, תשומת לב והקצאת משאבים תאבד ישראל את מעמדה המיוחד בכלל ומעמדה הייחודי בחקלאות בפרט"
 

פיר מילנגה* מודי

(*להתראות בהודית)

ביקורו של ראש ממשלת הודו בישראל בתחילת החודש הביא עימו כותרות ותקוות לפריצת דרך מהירה בקשרי החקלאות והמסחר עם הכלכלה השלישית בגודלה בעולם. שפריר גודל, מציע על סמך ניסיונו, כי לפני שהישראלים פושטים על השוק ההודי עם הטמפרמנט האופייני, מוטב שנצטייד בצניעות, סבלנות, ופתיחות לשונה. לפעמים גם כוס של צ'אי יכולה להועיל

טאטא היא גם יגואר

חוסר הביטחון התזונתי לתושבי הודו מהווה הזדמנות עבור חברות ישראליות בתחום החקלאות, המים וקמעונאות המזון, חברות ישראליות יכולת להגדיל את התפוקה של חקלאי הודו במאות אחוזים ולתרום לסיפוק צרכי האוכלוסייה.

כ70% מהתפוחים הנאכלים בהודו הם תפוחים מיובאים. מרבית התמרים הנאכלים בה גם הם מיבוא וכך הלאה הדרים ומזונות אחרים. זמן ההובלה הימית לנמלי הודו העיקריים התקצר לכדי פחות משבועיים. יחד עם קווי תעופה סדירים הם מאפשרים את הגידול בנפח המסחר בין הודו לישראל 

כל אלה יוצרים הזדמנות חד פעמית לחקלאים ישראליים. 

עורו חקלאים, מישהו הזיז את הגבינה שלכם!

הודו איננה רק גסטהאוס בשיפולי ההימליה או בגואה ותמונות צבעוניות של השונה והאחר, 70% מהתפוחים שלה מיובאים, כך מרבית ההדרים, התמרים ועוד ועוד.

הודו היא משל למזרח ולשווקיו שאינם נתפסים לעיתים קרובות כיעד בעיני יצואנים רבים. במאמר זה אטען כי ליצואנים הישראלים אין ה"לוקסוס" שלא לפנות לשוק מתפתח ואוהד זה.

ליצא? ליבא? אייך בכלל עושים את זה?

האם הפתרון לשחיקת רווחים או לעבודה בשוק המקומי הוא להתחיל לייצא? או אולי לאתר ספקים בחו"ל ולייבא לבד? מצד אחד, העולם רווי הזדמנויות, ספקים ולקוחות שאינם פעילים בארץ. מצד שני, להתחיל לייצא או לייבא לבד היא איננה משימה פשוטה והיא מחייבת הערכות עסקית שיווקית, ארגונית, לוגיסטית ומימונית של כל יזם המחליט להתמודד בעצמו עם משימת היצוא.

.

להכיר או להבין - מחשבות על היזם הישראלי בהודו 

מה באמת מקשה על היזם הישראלי להצליח בהודו? אנסה שלא ליפול למקום הנוח, הטכני והמוכר של רשימת טיפים המוגשת על ידי בעל ידע והכרות עם שוק היעד לקוראים. יכולתי, כפי שכבר עשיתי בעבר, לרכז מספר טיפים עסקיים ולצייר רשימת "עשה" ו"אל תעשה" לפעיל המתחיל בשוק ההודי. לתת דוגמאות, לספר קוריוזים ולצאת ידי חובתי. אבל, בעוד אני מסכים שהיכרות עם שוק היעד והתנהלותו היא תנאי הכרחי להצלחת הפעילות בו, אני סבור שהיא אינה מספיקה להצלחה בשוק ההודי.

עושים לך שוק - מבט על חברות הסחר

חברות סחר אינן יודעות לייצר מוצרים, הן יודעות לייצר שוק. מיומנותן מתמקדת באיתור ובחדירה לשווקים חדשים והן תסייענה ליצואן הקטן והמתחיל ולמנהל השיווק בתאגיד גדול ומנוסה בניצול יעיל יותר של משאבי השיווק.

Networking  - קווים לדמותו

ה - Networking הוא טוויית רשת קשרים, שמבוססת על הרחבת מעגלי היכרות אישיים, המניבה לקוחות בטווח הארוך ותומכת בהצלחה העסקית. הרחבת רשת הקשרים נעשית בכל מישור ובכל תחום של חיינו